כשהוא נכנס אלי פעם ראשונה לקליניקה, הוא נראה כמו נער בלי צלם אנוש, כבוי, לא מסתכל בעיניים, בודד ובדיכאון.
ההורים שלו, התקשרו יומיים קודם וביקשו שאקבל אותו. סיפרו לי היסטוריה של נטיות אובדניות, דיכאון בלי חברים וחברות.
בתהליך הסכמתי לטיפול בתנאי שהטיפול יהיה מלווה בטיפול פסיכיאטרי!תחילה היה לא פשוט ולאט לאט, עקב בצד אגודל, התחלנו לקלף ולשנות, לחזק ולתמוך.
לאט לאט בצעדי תינוק עם הטיפול משהו התרחב, משהו נפתח. הנער התחיל לראות את היתרונות שיש בו, לימדתי אותו כיצד ליצור קשרים חברתיים ומתמשכים עם קבוצת השווים(בני גילו), כיצד לבחור חברים טובים ומעצימים, ככל שהאמין קצת יותר בעצמו כך נפתח, הבין וראה מי הוא, התחזק.
לימדתי אותו אהבה וקבלה עצמית, להנות מהדברים הקטנים שבחיים, לעשות דברים שעושים לו טוב.
עם הזמן למד לרכוש לעצמו חברים חדשים, מעצימים וטובים יותר.
היום הוא יצא ממני מהקליניקה אחרי שנה של עבודה ואם הייתם יכולים לראות אותו לא הייתם מאמינים.מולי עמד נער כמו שמש, צוחק, שמח, תוסס וחייכן! מספר על התחביבים והחברים שלו ופתאום יש שם גם נערה חמודה שמוצאת חן בעיניו.
נהנת מהגיל הנפלא הזה גיל הנעורים! כשיצא ממני, עלה לי המשפט: כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו- ליבי התרחב✨
שיקמה קיסר לנדאו, פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית ☎0508272904